<h1>רבינו ירוחם נט"ו אות כ"ז</h1>
<h2>דף נח.</h2>
כל בריה שאין לה עצם אינה מתקיימת יותר מי"ב חדש לפיכך כל פרי שהתליע בעצו בעודו מחובר לקרקע אסור דקרינא ביה השורץ על הארץ כיון שהפרי מחובר לקרקע, אבל אם התליע בתלוש מותר כל זמן שלא פירש מן הכלי אבל פירש דינו כמחובר לקרקע ואסור כאשר אפרש כך פשוט ומוכח בחולין וכן פרש"י וכן כתב רי"ף. ודקדקו מכאן הפוסקים דכל מיני קטנית שדרכן להתליע כגון פולי' ועדשים וכיוצא בהן בתוך י"ב חדש אין להם תקנה ואסור לאכלן בלא בדיקה, ואם עברו עליהן י"ב חדש אם נאמר שהתולעת מת בתוכו שהיה בפרי במחובר כבר הוא עפר בעלמא כיון שעברו עליו י"ב חדש ומותר וכן כתב הראב"ד, ואם הוא חי יש לומר שבודאי לא התליע במחובר כי לא חי כל כך אלא ודאי התליע בתלוש ומת בעודו בפרי כל זמן שלא פירש. וצריך ליזהר כשמבשלין אותו שלא יפרוש לדפני הקדרה או על המים או (כל) [על] גב הפרי כאשר אבאר, על כן יתנם במים פושרין קודם שיתנם בקדרה והמתולעי' יעלו למעלה וישליכם והאחרים ישליכם במים חמים שאם נשאר בו התולעת ימות מיד ולא יפרוש לחוץ, ואף על פי שנימוחים ובטלין לכתחלה צריך לעשות להם תקנה בכל מה שיוכל, ומכל מקום אם עבר ובשלם בלא בדיקה אפילו תוך י"ב חדש מותרים דספק ספיקא הוא שמא אי' בהן תולע' ואם היה בהן תולע' שמא נמוח. וריב"א ורבינו תם כתבו שכל זמן שהתולעת נמצא בפרי ואפילו במחובר מותר כל זמן שלא פירש אבל פירש והוא בעקרי גפנים ובעיקרי זתים אסור כדאמרינן [ס"ז ע"ב] בברית' בגמרא שבעיקרי זתים ושבעיקרי גפנים אסורים. אבל שטת רי"ף ורש"י עקר כמו שכתבתי. ולפי זאת הבריתא אם היא בעיקרי זתים וגפנים דינם כזתים המחוברין לקרקע ואסורים. ומכל מקום אין לאסו' תולעין הנמצאים בפולין ועדשים במחובר לקרק' תחת הקליפ' והקליפה משמרת עליהן מבחוץ וכשמסירין הקליפה מוצאין התולע' תחתי', כי עומד במקום צר ולא קרינן ביה השורץ על הארץ אפי' במחוב' אבל נמצאת בשרביטין שהן עיקרי זתים וגפנים אפילו שלא במחובר כמו שכתבתי או במחובר באמצע הפרי שיכול לעמו' שם בריוח הרי הוא כמו השורץ על הארץ ואסור וכן נראה עקר.
<h2>דף סז.</h2>
תולעים הנמצאים במים שאינם נובעים והם כמו מיני דגים אין צריכין סימני טהרה של דגי' והן בורות שיחים ומערות שאינם נובעות וכן חריצין ונעיצין שאינם נובעים, אבל הנמצאים במים נובעים כגון ימים ונחלים וחריצים ונעיצין הנובעים וכיוצא בהן צריכין סימני טהרה של דגים כאשר כתבתי בדיני דגים [אות כ"ו] כך פשוט והתוספות פירשו כי יש בין תנא דבי ר' ישמעאל דדרשי בריבה ומיעט וריבה ובין תנא דבי רב דדרשי בכלל ופרט וכלל חריצין ונעיצין שאינם נובעים, כי תנא דבי רבי ישמעאל מרבה אותם לאיסורא ותנא דבי רב מרב' אותם להתירא. ויש מי שפסק כתנא [דבי] רבי ישמעאל וראשון עק' כמו שכתבתי.
ועוד פשוט ודוקא בשוחה ושותה כלומר שלא פירש התולע מן המים אבל פירש חוץ מהם אסור. ואם מצאו בכלי ושות' בו כמו כן מותר. ויש מי שפסק כי בכלי חיישינן שמא פירש בדפני הכלי ואסור. אבל בבורות אפילו פירש בדפני הבו' היינו רביתייהו ומותר כאשר אכתוב. ויש מי שפסק כי אפילו בכלי מות' ולא חיישי' שמא פירש. וכלם מודים שאם שתה בכלי מיד וראה שלא פירש בדפני הכלי שמותר. אסור לשתות בלילה בכלי שכר שיש עליו עצים שסננו בו השכר שמא כשעבר השכר מן הכלי של מעלה אל התחתו' דרך העצים כדי לסננו בה שם תולע ונתעכב על העצים ונפל למטה בכלי התחתון וכבר השריץ על הארץ כיון שהלך על העצים וישתנו ולא יראנו, אבל בחבית אפילו פירש בדפני החבית מותר כי היינו רביתייהו, וכן אם פירש בדפני בורות שיחים ומערו' מותר. וכן יתושין שבמרתף היין שסננן אסורי' שמא פירשו על פני מסננת כך פשוט בחולין.
<h2>דף סז:</h2>
כל בריה שאין לה עצם אינה מתקיימת יותר מי"ב חדש לפיכך כל פרי שהתליע בעצו בעודו מחובר לקרקע אסור דקרינא ביה השורץ על הארץ כיון שהפרי מחובר לקרקע, אבל אם התליע בתלוש מותר כל זמן שלא פירש מן הכלי אבל פירש דינו כמחובר לקרקע ואסור כאשר אפרש כך פשוט ומוכח בחולין וכן פרש"י וכן כתב רי"ף. ודקדקו מכאן הפוסקים דכל מיני קטנית שדרכן להתליע כגון פולי' ועדשים וכיוצא בהן בתוך י"ב חדש אין להם תקנה ואסור לאכלן בלא בדיקה, ואם עברו עליהן י"ב חדש אם נאמר שהתולעת מת בתוכו שהיה בפרי במחובר כבר הוא עפר בעלמא כיון שעברו עליו י"ב חדש ומותר וכן כתב הראב"ד, ואם הוא חי יש לומר שבודאי לא התליע במחובר כי לא חי כל כך אלא ודאי התליע בתלוש ומת בעודו בפרי כל זמן שלא פירש. וצריך ליזהר כשמבשלין אותו שלא יפרוש לדפני הקדרה או על המים או (כל) [על] גב הפרי כאשר אבאר, על כן יתנם במים פושרין קודם שיתנם בקדרה והמתולעי' יעלו למעלה וישליכם והאחרים ישליכם במים חמים שאם נשאר בו התולעת ימות מיד ולא יפרוש לחוץ, ואף על פי שנימוחים ובטלין לכתחלה צריך לעשות להם תקנה בכל מה שיוכל, ומכל מקום אם עבר ובשלם בלא בדיקה אפילו תוך י"ב חדש מותרים דספק ספיקא הוא שמא אי' בהן תולע' ואם היה בהן תולע' שמא נמוח. וריב"א ורבינו תם כתבו שכל זמן שהתולעת נמצא בפרי ואפילו במחובר מותר כל זמן שלא פירש אבל פירש והוא בעקרי גפנים ובעיקרי זתים אסור כדאמרינן [ס"ז ע"ב] בברית' בגמרא שבעיקרי זתים ושבעיקרי גפנים אסורים. אבל שטת רי"ף ורש"י עקר כמו שכתבתי. ולפי זאת הבריתא אם היא בעיקרי זתים וגפנים דינם כזתים המחוברין לקרקע ואסורים. ומכל מקום אין לאסו' תולעין הנמצאים בפולין ועדשים במחובר לקרק' תחת הקליפ' והקליפה משמרת עליהן מבחוץ וכשמסירין הקליפה מוצאין התולע' תחתי', כי עומד במקום צר ולא קרינן ביה השורץ על הארץ אפי' במחוב' אבל נמצאת בשרביטין שהן עיקרי זתים וגפנים אפילו שלא במחובר כמו שכתבתי או במחובר באמצע הפרי שיכול לעמו' שם בריוח הרי הוא כמו השורץ על הארץ ואסור וכן נראה עקר.
חומץ שיש בו תולעים אם פירשו לאויר נקראו פירשו אבל מן החומץ לתבשיל לא הוי פירשו ומותרין, ואם פירשו לאויר יש לחוש בתבשיל ואם נמוחו בתבשיל בטל בס' כך כתבו המפרשים.
ועוד בעיא בגמרא פירשה [ו]מתה כלומר בתלוש פירשה וקודם נפילתה לארץ מתה בעיא ולא איפשיטא ואזלינן לחומרא זו גרש"י. ורי"ף גורס פירשה מתה כלומר שמתה בתוך הפרי קודם שפירשה, וגרש"י עקר כי פירשה מתה ודאי מותרת. ולגירסת רי"ף תולעים הנמצאי' בעדשי' או בפולין והרתיחן עד שמתו התולעים שבתוכן וכשבשלן בקדרה מצא מהתולעים בקדרה שיצאו מן הפולין אסורים, ולגרש"י מותרין, ולזה הכריעו גדולי המורים. ועוד בעיא בגמרא ולא איפשיטא פירש מקצתו על גבי קרקע או פירש וקלט אותו מן האויר קוד' שהשריץ בקרקע ואכלו או פירש ע"ג תמרה או ע"ג גרעינה שבפנים שמשם היא גדלה או מתמרה לתמרה שהיו עומדות זו אצל זו ומדובקות ונקבה ויצאה מזו ונכנסה לזו בלא ראיית אויר העולם כל אלו אסורות מספק. תולע הנמצ' בפרי מבושל אני מתיר האחרי' מטעם התולע בטל בס', ואף בפני עצמו יש ס' לבטל תולע עצמו שאין לך פרי שלא יהא בו יותר מס' כנגד התולע שבתוכו כך כתב רבינו מאיר.
תולעים הנמצאים בבשר בין עור ובשר וכ"ש בבני מעים שנוכל לומר דמעלמא אתו כלומ' דרך אזנים או דרך שום מקום אחר נכנסו כלם אסורים, וכן תולעים הנמצאים בכבד כך פשוט. וכתב ה"ר ברוך בספר התרומה ודוקא מחיים שלא הותרו בשחיטת הבהמה אבל התולעים הגדלים בבשר אחר שחיטה או בדגים או בגבינה מותרין. ואע"פ שאמרנו דפירשו על גבי תמרה אסורים, דוקא כשפירשו מחיים, אבל תולעים שבקדרה שנפלו מן הבשר מותרי' ולא חיישי' שמא פירשו, כי אותן שפירשו מחיים נפלו כשהדיחו הבשר, ועתה אלו יצאו.
נחש אסור משום הולך על גחון וגם שלשול הדומה לנחש גדול שבאשפה וכן עקרב וכן חפושית הנקרא אישקאראבאגו וכל הדומה לאלו וכן נדל שהוא מרבה רגלים והוא הנקר' מאה רגלי' וכל הדומה לו וכל הדומה לדומה פשוט.
<h2>דף צט:</h2>
ציר שרצים אסו' מן התורה כך מוכח בחולין [ק"כ ע"א] ובעבודה זרה [מ' ע"א] וכן בת"כ ובבכורות [ו' ע"ב].
<h2>דף קיב:</h2>
ציר שרצים אסו' מן התורה כך מוכח בחולין [ק"כ ע"א] ובעבודה זרה [מ' ע"א] וכן בת"כ ובבכורות [ו' ע"ב].
